פסק-דין בתיק ע"פ 3092/04

השופט מ' חשין:

           לא ביקשנו את תשובת המדינה לערעור.

           המערערת הורשעה בבית-המשפט המחוזי בחיפה, על-פי הודאתה, בעבירה של החזקת סמים שלא לשימוש עצמי. אותם סמים היו למעלה מ-100 גרם נטו קוקאין שהמערערת החזיקה בהם במנה של קרוב ל-100 גרם, בתשע מנות של 3.75 גרם ועוד כמות של 1.5 גרם. משהורשעה כך בדינה, גזר עליה השופט רון שפירא 48 חודשי מאסר, מתוכם 36 חודשים לריצוי בפועל (בניכוי תקופת המעצר) ו-12 חודשים מאסר על-תנאי. הערעור שלפנינו ערעור הוא על חומרת העונש.

           לא מצאנו ממש בערעור. בית-משפט קמא, בפסק-דין מנומק ורגיש, מסביר כיצד עשה כל שניתן כדי להיות לעזר למערערת, אלא שזו לא עלה בידה לאצור כוחות נפש כדי לשתף פעולה ולנסות להיגמל מהתמכרותה לסמים. ולא אך לסם הקוקאין אלא לסם ההרואין אף-הוא. בית-משפט קמא גזר על המערערת עונש כפי שגזר מתוך תקווה כי בין כותלי הכלא אפשר יעלה בידה של המערערת להיגמל ממחלת הסם שהיא חולה בה. דעתנו כדעתו של השופט רון שפירא. אין ספק בליבנו כי אם נקבל את הערעור ונשחרר את המערערת לחופש, לא ירחק היום והיא תחזור אל הכלא משתיתפס שוב בהחזקת סם שלא לשימוש עצמי. הסיכוי היחיד שיש למערערת הוא כי תקבל טיפול בין כותלי הכלא, ואפשר כך תיגמל ממחלתה האנושה. אלא שהדבר תלוי אך בה, ואם לא תשתף פעולה כי-אז נגזר גורלה לא אך לענייננו שלנו. תסקיר שירות המבחן האחרון לימדנו לדעת כי אפשר לאחרונה הפנימה המערערת את הצורך כי תזכה בטיפול לגמילה, ואין לנו אלא להביע תקוותנו כי אכן תשתף פעולה עם הממונים על הגמילה. שמענו מקצינת המבחן כי משך הטיפול הראשוני הוא כשנה, וראוי לה למערערת כי תזדרז להשתלב בקבוצת הטיפול לנפגעי סם שמא תאחר את המועד.

           אנו מחליטים לדחות את הערעור.

היום, י"ט בחשוון תשס"ה (3.11.04).

ש ו פ ט                                               ש ו פ ט                                      ש ו פ ט ת

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: